מזונות אישה

רבות הנשים אשר אינן יודעות כי יש להן זכות לקבל מזונות מהבעל בזמן הליך הגירושין ועד מועד הגט, מזונות אישה הן פונקציה של נישואין כדת משה וישראל, אחת החובות הידועות של הבעל כלפי אשתו היא לשאת במזונותיה ולפרנס אותה.

חובה זו מתבטלת במקרים בהם האישה בגדה, עזבה את הבית ועוד כל מיני מקרים אשר מוגדרים בהלכה הפסוקה אבל לא כאן מקומם שכן אנו עוסקים במזונות אישתי.

חיוב במזונות האישה הינו חיוב רחב וכולל נשיאה בכל צורכי האישה כגון, הנעלה, ביגוד, איפור, מדור ועוד….

חובה זו הינה חובה אשר מצוינת בכתובת האישה שם מתחייב הבעל: "… אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ואכלכל… כהלכת גברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין… "לעבוד, לפרנס ולכלכל את האישה כפי שהדין העברי מורה לו.

חובתו של הבעל במזונות האישה מדידים ולכן ההלכה אומרת שהאישה זכאית למזונותיה בהתאם לרמת המחייה אליה הורגלה "עולה עימו ואינה יורדת עימו" כלומר לא יכולה האישה לדרוש מגורים בסביון כאשר התגוררה עם הבעל בדירת ארבעה חדרים בפתח תקווה, ונכון הוא גם ההיפך לא יכול הבעל לדרוש מגורי האישה בשכונת מצוקה בתל אביב כאשר התגוררה בדירת ארבעה חדרים במרכז העיר תל אביב.

בעל חייב לעשות הכל בכדי לפרנס את אשתו ואף חובתו לעבוד בכל עבודה אותה משגת ידו בכדי למלא אחר דרישות ההלכה, לעומתו האישה אינה חייבת לפרנס את בעלה ואם עסקינן בשוויון מגדרי לא זה המקום לדון בו.

כמו הדחיפות במזונות הקטינים גם במזונות האישה נוצרת דחיפות ולכן יחד עם תביעת המזונות מוגשת בקשה לפסיקת מזונות זמניים גם של האישה וזאת במטרה אחת בלבד שלא להותיר את האישה ללא פרנסה.

במקרים רבים בהם נדרש בעל להגיש כתב הגנה לתביעת מזונות, נטען על ידו כי האישה עובדת ולכן הוא פטור ממזונותיה המושג ההלכתי נקרא "מעשה ידיה תחת מזונותיה" כלומר האישה עובדת ומשתכרת ומשכורתה מספיקה לצורך כיסוי כלל צורכי האישה ולכן הבעל פטור ממזונותיה, בפועל מפחיתים את משכורתה של האישה מגובה המזונות אותו היא דרשה ועל הבעל לשאת בהפרש.

מושג נוסף שראוי ורצוי לדעת הוא "מעוכבת מחמתו" זהו המקרה היחידי בו תהא אישה זכאית למזונות גם אם היא עובדת וזה מקרה בו הבעל מסרב לתת לאישה גט גם לאחר שבית הדין הרבני מחייב את הבעל לתת לאישה גט.

הדין הדתי בשונה מהלך הרוח בציבור הישראלי כן דואג לאישה והוא אינו פשוט ומורכב כפי שהסברתי מעלה, ההלכה בענייני גירושין היא רחבה ומעניינת עד מאד.

האמור לעיל אינו מהווה חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי הולם.
כותבת המאמר: עו"ד יעל אדר, מומחית לדיני המשפחה.
בכל שאלה ניתן לפנות לטל' 050-2592500 או לפנות במייל – yaeladarlawoffice@gmail.com