מהי הלכת השיתוף?

מהי הלכת השיתוף?

הלכת השיתוף - עו"ד יעל אדר

כשאנו שומעים על "הלכת השיתוף" לא תמיד אנחנו מבינים למה התכוון המשורר. במאמר קצר זה אנסה להסביר מהי הלכת השיתוף.

כולנו יודעים כי מחוקקי החוקים במדינת ישראל הם נציגי הציבור שבו אנו בוחרים אחת לארבע שנים, אך לפעמים נוצרות "הלכות משפטיות" שהן למעשה אינן חוק אבל בתי המשפט נוהגים על לפסוק על פי הן.

בישראל חוקק חוק בשנת 1973 שנקרא "חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973" אשר למעשה הסדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג שהחליטו להתגרש זו מזה.
עולה השאלה המתבקשת, איך חולק הרכוש בטרם חוקק החוק? והתשובה לשאלה זו הינה בכותרת מאמרי זה – "הלכת השיתוף".

הלכת השיתוף מתבססת על ההנחה, כי כאשר הדבר נוגע לנכסים משותפים שצברו בני הזוג במהלך שנות נישואיהם, כוונתם הייתה כי במועד פירוק התא המשפחתי יחולקו נכסים אלו בחלוקה שוויונית וכל צד יצא לדרכו עם מחצית הרכוש המשותף.

הרכוש אשר עליו חלה הלכת השיתוף אינו רק נכסים וכספים הנמצאים בבעלותם של בני הזוג. הלכת השיתוף חלה גם על נכסים נוספים, כגון קרנות פנסיה, פיצויי פיטורים, מוניטין וזכויות בעסק.
הלכה זו למעשה יצרה בעיות רבות ומחלוקות גדולות כמעט בכל הערכאות ולכן בעקבותיה חוקק חוק יחסי ממון בין בני זוג שמטרתו הייתה לעשות סדר בכל הנושא של חלוקת הרכוש.

כיום בישראל, נהוגה שיטת חלוקת רכוש בין בני זוג על-פי מועד נישואיהם של בני הזוג, דהיינו אם נישאו בני הזוג לפני מועד חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג תחול עליהם הלכת השיתוף, אם לאחר מכן יוחל עליהם החוק.
הלכת השיתוף למעשה קובעת כי הרכוש אשר צברו בני הזוג במהלך כל שנות חייהם כזוג הינו רכוש משותף, הלכת השיתוף תהא תקפה כל עוד לא הוכח כי בכוונת בני הזוג היה להפריד את הנכסים ולחלקם באופן לא שוויוני.

רישום נכסים מסוימים בשמו של בן זוג אחד אינו קובע כי נכסים אלו שייכים לו בלעדית.
לדוגמה, הלכת השיתוף קובעת כי גם אם דירת המגורים רשומה על שם צד זה או אחר היא שייכת לשני הצדדים במידה שווה.

יודגש, כי החלת הלכת השיתוף על נכסים אלו תהיה יפה רק כאשר מדובר בנישואין אשר התקיימו במשך שנים רבות. קיימים שני תנאים להחלתה של הלכת השיתוף על בני זוג, ראשית יש להוכיח כי בני הזוג ניהלו אורח חיים תקין, כאשר מריבות או ויכוחים אינם באים בגדר של אי קיום אורח חיים תקין שכן כל חיי נישואים יודעים עליות ומורדות ויש להוכיח קרע ממשי או פירוד.

שנית, יש להוכיח כי היה מאמץ משותף בהשגת הנכסים העומדים לפירוק, דהיינו ברכישת נכס זה או אחר היה מאמץ של שני הצדדים בהשגתו / רכישתו וגם אם הבעל הוא זה שפרנס את הבית והאישה לא עבדה אף פעם ורק ישבה בבית וגידלה את הילדים כפי שקורה בהמון מקרים יראו זאת כמאמץ משותף.

 


האמור לעיל אינו מהווה חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי הולם.
כותבת המאמר: עו"ד יעל אדר, עוסקת בדיני המשפחה והוצאה לפועל.
בכל שאלה ניתן לפנות לטל' 050-2592500 או לפנות במייל – yaeladarlawoffice@gmail.com